רובנו מתחילים את דרכנו כהורים מתוך החויות שלנו כילדים מבית הורינו . לחלקנו זהו ניסיון הורי התחלתי משביע רצון, וחלקנו מנסים לדלות אינפורמציה נוספת(ספרים, סדנאות, התייעצות מול הורים אחרים) בכדי להתמודד עם אתגרים מול ילדנו באופן אחר ממה שהכרנו בבית הורינו .
למעשה בניסיון שלי מול ילדיי ,גיליתי בעצם שסיגלתי הרגל להתבונן בהתנהלות של ילדיי (אופן חשיבתם, התנהגותם, וכולי) ,ולזהות תכונות או התנהלות ש "מקוממות" אותי ,
ההארה של הרגל זה שלי - באה מתוך הבנה שילדיי משקפים אותי ואת בעלי בכל המובנים ,ומשמשים במידת מה מראה פנימית עבורי ..
לאחר שזיהיתי התנהגות מסויימת שמפרה את סבלנותי שוב ושוב , אני מחפשת בי תכונה זו , ומחליטה שאני מכירה בה ומוכנה לעבוד לשנות אותה . הרי עיקר חינוך ילדיי בעצם הינו דרך דוגמא אישית ... בכדי להתחייב לתהליך זה עלינו לוודא שיש ביכולתנו או ברצוננו להכיר בתכונות או הרגלים שלנו שיש לשנות , הרי קל יותר להצביע על ילדינו או סביבתנו ולמנות את ההרגלים שיש עליהם לשנות , קשה יותר להפנות את אותה אצבע אלינו ולהכיר שלרוב היא בעצם התחילה אצלנו ונלמדה ע"י ילדינו על דרך חיקוי התנהגותנו שלנו .
האמת שביצוע של שינוי הוא תהליך של התחייבות והתמדה ...אני באופן אישי מקפידה על זמן שקט שלי עם עצמי (ולבד, ללא הסחות- בדר"כ מחצית השעה מספיקה ) לרוב אני מוצאת זמן זה בבוקר לפני שכולם מתעוררים ...ואז אני מתבוננת פנימה ומחפשת תקרית עם ילדיי מיום קודם ש"קוממה "אותי ,ואז מחפשת דרך שתעזור לי לשנות את ההתנהלות שלי , זה יכול להיות בעזרת משפטי "מנטרות" שאני מחברת ומשננת מספר פעמים ביום לתקופה של 30-60 ימים (זה הזמן הכי יעיל עבורי להשריש שינוי )- שינון ממנטרות עוזר לי להגביר את המודעות שלי לנושא ואת הרצון שלי לשינוי .כל אחד צריך למצוא את הדרך הייחודית ויעילה יותר עבורו .
לאחר שאני מצליחה לחולל שינוי אני לרוב מגלה שהשינוי מוביל אותי לאחת משתי דרכים:
ראשונה: ברגע שלי נוח יותר עם עצמי לגבי התנהלות מסויימת ששיניתי , אז לעיתים ילדיי באים אחריי באופן לא מודע (דרך החיקוי ,זוכרים?...)
שניה: ברגע שהצלחתי לשנות את ההתנהלות בעצמי ,היא מפסיקה לקומם אותי אצל ילדיי
בקיצור WIN WIN SITUATION
בהצלחה!
בברכה , יוסף ולרי yvalery@walla.com | valery.yosef@monsanto.com